ישנם
שני ענפים עיקריים של מדעי הפעולה האנושית: פרקסאולוגיה והיסטוריה. היסטוריה היא
האיסוף והארגון השיטתי של כל המידע התצפיתי שנוגע לפעולה האנושית. היא עוסקת בתוכן
המוחשי של הפעולה האנושית. היא חוקרת את כל המאמצים האנושיים על הריבוי והמגוון
האינסופיים שלהם ואת כל הפעולות האינדיבידואליות כולל כל ההשלכות המקריות,
המיוחדות, והייחודיות שלהן. היא בוחנת בקפדנות את הרעיונות שמנחים את האנשים
הפועלים ואת תוצאות הפעולות המבוצעות. היא מאמצת לחיקה כל היבט של הפעילויות
האנושיות. היא מצד אחד היסטוריה כללית ומצד שני היסטוריה של מספר תחומים צרים
יותר. יש היסטוריה של הפעולה המדינית והצבאית, של הרעיונות והפילוסופיה, של
הפעילויות הכלכליות, של הטכנולוגיה, של הספרות, האמנות, והמדע, של הדת, של מנהגים
והרגלים, ושל עוד הרבה תחומים בחיי האדם. יש אתנולוגיה ואנתרופולוגיה, עד כמה שהן לא
חלק מהביולוגיה, ויש פסיכולוגיה עד כמה שהיא לא חלק מהפיזיולוגיה ולא
מהאפיסטמולוגיה ולא מהפילוסופיה. יש בלשנות עד כמה שהיא לא לוגיקה ולא פיזיולוגיה
של הדיבור.
גם מדעי הטבע עוסקים בארועי העבר. כל תצפית היא תצפית על
משהו שחלף; אין תצפיות על התרחשויות עתידיות. אבל התצפיות להן חייבים מדעי הטבע את
את כל הצלחתם הן תצפיות במסגרת ניסוי בו ניתן לבודד את היסודות המשתנים ולבחון כל
אחד מהם בנפרד. בעובדות שמצטברות באופן זה ניתן להשתמש לצורך אינדוקציה, נוהל היסק
מיוחד שיש ראיות פרגמטיות לכך שהוא מועיל, למרות שהאפיון האפיסטמולוגי המספק שלו
הוא עדיין בעיה בלתי פתורה.
התצפיות בהן מדעי הפעולה האנושית צריכים לעסוק הן תמיד
תצפיות בתופעות מורכבות. לא ניתן לבצע שום ניסוי מעבדה על הפעולה האנושית. בשום
מקרה איננו יכולים לבחון את השינוי באלמנט אחד בלבד, כאשר שאר תנאי האירוע נשארים ללא
שינוי. תצפיות היסטוריות, ככל שזה נוגע לתופעות מורכבות, אינן מספקות לנו עובדות
במובן בו מדעי הטבע משתמשים במונח זה כדי לציין אירועים מבודדים שנבדקים בניסויים.
המידע שמופק מתצפיות היסטוריות אינו יכול לשמש כאבני בניין להרכבת תאוריות ולחיזוי
אירועים עתידיים. כל תצפית היסטורית פתוחה למספר פרשנויות, ומפורשת בפועל בדרכים
שונות.
עקרונות היסוד של הפוזיטיביזם ושל אסכולות מטאפיזיות דומות
הם לפיכך אשלייתיים. לא ניתן לבצע רפורמה במדעי הפעולה האנושית לפי הדפוס של
הפיזיקה ושאר מדעי הטבע. אין כלים באמצעותם ניתן לבסס תאוריה א-פוסטריורית של
התנהגות האדם ואירועי החברה. ההיסטוריה אינה יכולה להוכיח וגם לא להפריך שום טענה
כללית באופן בו מדעי הטבע מקבלים או דוחים השערה על סמך ניסויי מעבדה.
אימות-בניסוי או הפרכה-בניסוי של טענה כללית, שניהם אינם אפשריים בתחום זה.
התופעות המורכבות, הנוצרות מהצטרפות שרשראות סיבתיות מגוונות
אינן יכולות לשמש אבן בוחן לשום תאוריה. להפך, תופעות אלה הופכות למובנות אך
בעזרת הפירוש הניתן להם במונחי התאוריות שפותחו קודם לכן ממקורות אחרים. במקרה של
תופעות הטבע אסור לפירוש לסטות מהתאוריות אשר אומתו בהצלחה בעזרת ניסויים. במקרה
של אירועים היסטוריים אין מגבלה כזו. הפשרנים חופשיים לנקוט בהסברים שרירותיים
למדי. כשיש לצורך בהסבר, השכל האנושי מעולם לא פספס להמציא בו במקום אי-אלו
תאוריות דמיונית, חסרות כל הצדקה הגיונית.
פרקסאולוגיה מספקת בתחום ההיסטוריה האנושית מגבלה דומה לזו
אשר התאוריות הניסוייות מטילות על הנסיונות לפרש ולבאר את הארועים הפיזיים,
הכימיים והפיזיולוגיים. פרקסאולוגיה הינה מדע תאורטי ושיטתי, ולא היסטורי. תחומה
היא הפעולה האנושית באשר היא, בלא קשר לכל הנסיבות הסביבתיות, מקריות או פרטיות של
כל פעולה ספציפית. הכרתה היא פורמלית וכללית לגמרי ללא יחס לתוכן החומרי ומאפיינים
המסוימים של המעשה עצמו. תכליתה היא ידע התקף לכל המקרים בהם התנאים תואמים בדיוק
לאלה שנכללים בהנחותיה והיסקיה. הצהרותיה והצעותיה אינן נגזרות מן הניסיון. בדומה
למתמטיקה וללוגיקה, הם הינם א-פריוריים. הם אינם נתונים לעימות או הפרכה על בסיס
ניסיון ועובדות.
[1] היסטוריה כלכלית, תאוריה של כלכלה דסקרפטיבית וסטיסטיקה
כלכלית הן, כמובן, היסטוריה. במושג סוציאולוגיה משתמשים שני מובנים שונים.
סוציולוגיה דסקריפטיבית עוסקת בתופעות ההיסטוריות של הפעילות האנושית אשר לא
בכלכלה דסקריפטיבית; היא חופפת במובן מסוים עם התחומי מחקר של אתנולוגיה
ואנתרופולוגיה. סוציאולוגיה כללית מצד שני, ניגשת לניסיון ההיסטורי מהזווית היותר
אוניברסלית מאשר ענפים אחרים של ההיסטוריה. היסטוריה גרידא עוסקת למשל באנשים או
אזור גאוגרפי מסוים. מקס ובר בחיבור המרכזי שלו (Wirtschaft und
Gesellschaft [Tübingen, 1922], pp. 513-600) עוסק בעיר באופו כללי, זאת אומרת עם כל הניסיון ההיסטורי הנוגע
לערים, ללא הגבלה בתקופות היסטוריות, אזורים גאוגרפיים או אישים, לאומים, גזעים
ותרבויות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה